תאונות דרכים

​

המטרה בחקיקת חוק זה שהינו ייחודי לישראל, היתה לגרום לכך שכל הנפגעים בתאונות הדרכים הרבות הקורות בישראל יקבלו פיצוי בגין נזקיהם ללא צורך בניהול תביעות ארוכות בבתי המשפט לשם הוכחת האחראי לתאונה וכן על מנת שכל הנפגעים, כולל אלו שהיו אחראים לתאונה, יוכלו לקבל פיצוי בגין נזקיהם אשר הסיטו אותם מהמהלך הרגיל של חייהם.

בפועל יוצא כי בכל מקרה בו אדם היה מעורב בתאונת דרכים המוכרת ככזו ופנה לטיפול רפואי ולו קצר מועד בלבד, הינו זכאי לפיצוי בגין נזקיו בתאונה.

עם זאת, לשם קבלת פיצוי, על הניזוק להוכיח כי התאונה הינה "תאונת דרכים" כהגדרותיה השונות בחוק, כי הרכב המעורב בתאונה הינו רכב מנועי כהגדרותיו בחוק וכי היה כיסוי ביטוחי לארוע בעת התאונה.

בהתאם לחוק קיימים מקרים רבים בהם מוגדר ארוע כ"תאונת דרכים" אשר אנשים כלל אינם מודעים לו (כולל לדוגמא פגיעה בעת כניסה לרכב לצורך נסיעה, או ביציאה ממנו עם סיום הנהיגה) ורכבים רבים המוגדרים כ"רכב מנועי" ולכן כדאי בכל מקרה של ארוע תאונתי בו מעורב רכב מכל סוג שהוא להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בעניין אפשרות תביעה לפי חוק זה.

​

חברת הביטוח הנתבעת:

חברת הביטוח היחידה אשר רק אותה ניתן לתבוע בגין נזקי גוף בתאונה (עקרון "ייחוד העילה" הקבוע בחוק, מלשון יחיד) הינה חברת הביטוח אשר בטחה את הרכב המעורב בתאונה בביטוח חובה, כאשר עליה לפצות את הנהג, הנוסעים והולכי הרגל אשר נפגעו בתאונה זו בגין נזקיהם בתאונה (דהיינו – גם אם לטענת אדם שנפגע ברכב א', הרכב השני אחראי לתאונה, הגוף הנתבע הינו חברת ביטוח החובה של רכב א').

 

ככל שאין חברת ביטוח לרכב הפוגע (כגון לדוגמא בתאונת פגע וברח בה לא ידועים זהות הרכב והנהג, תאונה בה נפגע הולך רגל מרכב שנסע ללא ביטוח חובה וכיוצ"ב), קיימת אפשרות לניזוק התמים לתבוע את "קרנית", קרן ממשלתית שהוקמה על פי חוק זה לשם קבלת פיצוי על נזקיו ככל חברת ביטוח אחרת וזו תתבע לאחר מכן את האחראי לתאונה אם היא יודעת את זהותו (כנהג ובעל הרכב של הרכב אשר נסע ללא ביטוח חובה).

​

גובה הפיצויים:

הפיצוי מתחלק למספר קטגוריות – נזק לעבר (הוצאות מוכחות עם קבלות עד למועד מתן הפיצוי כגון הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' וכיוצ"ב), נזק לעתיד וכאב וסבל, כאשר נזק לעתיד (דהיינו – הפסדי שכר לעתיד, עזרת צד ג', הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות ועוד) הינו רכיב אשר נפסק רק ככל שנותרה לאדם נכות צמיתה עקב התאונה וייגרם אפוא נזק גם בעתיד, דבר אשר מתגבש בדרך כלל מבחינה רפואית כשנה – שנה וחצי לאחר התאונה.

 

קביעת הנכות תעשה על ידי מומחה רפואי שימונה על ידי בית המשפט או שעליו יסכימו הצדדים ובד"כ רק כשנה לאחר התאונה, כאשר על בסיס חוות דעתו יבוצעו חישובי נזקי הניזוק.

מובן כי גם את המומחה ניתן לשאול שאלות הבהרה, לחקור בבית המשפט וכיוצ"ב.

 

בסיס החישוב לפיצויים עם זאת מוגבל בחוק וקיימות תקרות פיצוי בגין כאב וסבל, שכר הבסיס של הנפגע וכיוצ"ב.

 

קביעת גובה הפיצויים תלויה בגובה אחוזי הנכות שנקבעו לניזוק, גילו של הניזוק ושכרו קודם לתאונה ולאחריה, תפקודיות הפגיעה בהתייחס למקצועו ועוד, כאשר כעיקרון יש לבדוק את הפסדיו מנקודת עריכת החישוב ועד סוף תקופת עבודתו וסוף חייו ולערוך חישובים בהתאם לנתונים לעיל.

​

תשלום תכוף:

לעיתים נגרם לאדם נזק כלכלי קשה עקב תאונת דרכים, אין בידו לעבוד עקב הפגיעה ונגרמים לו הפסדי שכר ו/או נגרמו לו הוצאות גבוהות בעקבותיה אשר אין בידו להמתין עד לסיום ההליך המשפטי בכדי לקבל את החזרן, כאשר בינתיים הינו עלול לקרוס כלכלית. במקרים כאלו ניתן לעיתים לבקש כי חברת הביטוח תשלם תשלום על חשבון הפיצוי שייפסק לו בסוף ההליך לשם כיסוי הפסדים אלו כבר בשלב מוקדם של ההליך. סכום זה יקוזז בסוף ההליך מסכום הפיצוי הכולל שייפסק לניזוק.

 

פיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולפי חוקים אחרים:

לעיתים נגרמת תאונת הדרכים בנסיבות המקנות פיצוי בהתאם לחוקים אחרים (כגון תאונת דרכים המהווה תאונת עבודה שכן ארעה בדרך מהבית לעבודה או מהעבודה לבית המקנה פיצוי לפי חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו או תאונת דרכים שארעה במסגרת השירות הצבאי של חייל בשירות סדיר המקנה פיצוי לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) ותקנותיו לנכי צה"ל).

 

חיוני במקרים אלו להתייעץ עם עו"ד העוסק במכלול התחומים של נזקי הגוף, כעו"ד אלדור-חורב, שכן לעיתים תביעה של גוף אחד שוללת תביעת גוף אחר בעתיד, שאז כדאי לברר אצל איזה גוף יתקבל פיצוי גבוה יותר לטווח המיידי ולטווח הארוך (כגון תאונת דרכים שהיא גם פגיעה בשירות הצבאי) ולעיתים יש לשלב את שתי התביעות כמקשה אחת תוך בחירה מושכלת בכל שלב ושלב לאיזה גוף יש לפנות לשם מיקסום הפיצויים (כגון במקרה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה).

​

פעולות שיש לנקוט לאחר תאונת דרכים:

 

כדאי לפנות מיד לאחר התאונה לעו"ד העוסק בנזיקין כעו"ד אלדור-חורב לשם הסדרת העניינים מלכתחילה בצורה מסודרת. עם זאת ואף אם טרם פנית לעו"ד ולשם ייעול ההליך לאחר מכן מומלץ לבצע את הפעולות המיידיות להלן:

​

1. יש לדווח כבר במסמכים הרפואיים הראשונים לרופאים המטפלים על כל הכאבים והמגבלות מהם סובל הנפגע בכדי שלא תהיה מחלוקת לאחר מכן שהפגיעה אכן התחילה ו/או החמירה בתאונה ולדווח על כל כאב לרופאים באופן רציף לשם קבלת הטיפול הנכון והמקיף לפגיעה.

2. יש לפנות במקרה הצורך לרופא המטפל (עם עדיפות לרופא מקצועי בתחום הפגיעה אבל אם אין תורים – לרופא המשפחה) ולקבל תעודות מחלה רציפות מהרופא.

3. ככל שנערך פינוי באמבולנס ממקום התאונה – לפנות בדחיפות לעו"ד עם שטר החוב למד"א על מנת שיפנה בדחיפות לחברת הביטוח בדרישה שתשלם את החוב ישירות לפני שיתחילו הליכי גבייה ממד"א ועל מנת שהניזוק לא ייאלץ לשלם עבור הפינוי ולגבות רק זמן רב לאחר מכן את החזרו של תשלום זה.

4. ככל שמדובר בתאונה באוטובוס – יש לדווח לנהג האוטובוס על התאונה מיד לאחר קרותה, לבקשו כרטיס אוטובוס הכולל את פרטי קו האוטובוס , מספר הרכב התאריך והשעה של התאונה, וגם את שם הנהג ומספר תעודת זהותו.

5. חיוני לקחת פרטי עדים לתאונות דרכים, ובמיוחד בתאונות בהם לא נפגע רכב אלא אדם בלבד (כגון בנפילה באוטובוס נוסע, עדים לפגיעה בעת כניסה ויציאה מהרכב וכיוצ"ב).

6. יש לצלם את רשיון הרכב, תעודת ביטוח החובה ורשיון הנהיגה (ובמיוחד שעה שדובר באובדן מוחלט בהם מורד הרכב מהכביש ורשיון הרכב ותעודת הביטוח נלקחות).

7. יש להשיג מסוכן הביטוח דו"ח שמאי של הרכב ככל שנפגע בתאונה ולכל הפחות לצלם את הפגיעה ברכב ולקבל הצעות מחיר לתיקונו ממוסך (כך יקשה על חברת הביטוח לטעון שלא היתה תאונה).

8. יש לפנות למשטרה לדווח על התאונה ולקבל מהמשטרה אישור משטרה על בדיקת הארוע ופרטי הגורמים המעורבים בתאונה.

9. יש לאסוף כל קבלה או מסמך המעיד על הוצאה כספית שנגרמה עקב הפגיעה בתאונה.

10. יש להשיג מהמעביד אישור על העדרות בתקופת ימי המחלה שנקבעו ולדאוג כי בתלושי השכר בזמן ההעדרות תרשם מפורשות התייחסות להעדרות זו.

 

הוראות נוספות תתייחסנה לכל מקרה לגופו וכדאי כי תתקבלנה מעו"ד העוסק בתחום כעו"ד אלדור-חורב.