ביטוח לאומי – נכות כללית

מומלץ אפוא להגיש את התביעה ולהיות מיוצג בתביעה על ידי עו"ד העוסק בתחום כעו"ד אלדור-חורב, אשר יוכל להדגיש בפני הועדה את כל הנדרש ולדאוג כי הנכה יקבל את הנכויות הנדרשות עקב כל נכויותיו השונות.

 

אחוזי הנכות בגין כל פגיעה ופגיעה של הנכה ייקבעו בהתאם לסוג הפגיעה ורמתה ובהתאם להוראות התוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 הכוללת את גובה אחוזי הנכות בגין כל פגיעה בכל איבר ואיבר בגוף והחלה אף במקרה של קביעת אחוזי נכות לשם קביעת הזכאות לקבלת קצבת נכות כללית.

 

הערה: הנכויות שתקבענה הינן "משוקללות" דהיינו – אין להוסיף קומולטיבית את הנכויות בגין כל פגיעה ופגיעה, אלא לשקללן.

כך לדוגמא – אם לאדם נקבעו 10% על ידי רופא עקב פגיעה מסויימת ו – 10% נוספים עקב פגיעה אחרת בגופו, לא מדובר ב- 20% נכות, אלא ב – 19% נכות משוקללים בלבד בהתאם לחישוב להלן:

 

10% ראשונים + 9% ( שהם 10% הנוספים שנקבעו לאדם מתוך ה – 90% שהאדם בריא )

וכן הלאה.

​

קביעת אי כושר עבודה:

אם הועדות הרפואיות קבעו לנכה 60% נכות משוקללים לפחות או 40% נכות משוקללים (כאשר אחד ממרכיבי הנכות הינו 25% נכות שנקבעו בשל פגיעה אחת קשה ספציפית ), יועבר הנכה לבדיקת התנאי המצטבר השני לקבלת נכות כללית והוא – פגיעה בכושרו לעבוד בשיעור של 50% אי כושר לפחות.

 

הבדיקה נעשית על ידי פקידת השיקום אשר בדרך כלל מראיינת את הנכה על נסיונו המקצועי קודם לפגיעה,  השכלתו וכיוצ"ב בכדי לברר כיצד משפיעה הנכות על יכולתו לעבוד, שאז הינה שולחת המלצותיה לרופא הביטוח הלאומי אשר קובע המלצותיו באשר לאי כושרו של הנפגע לעבוד.

 

אי הכושר שיקבע יהיה: 60%, 65%, 74% או 100% (בעבר היתה זכאות ל – 75% אי כושר שזיכתה בקצבה מלאה אולם סעיף זה בוטל לפני מספר שנים. הנכים אשר נקבעה להם זכאות זו בעבר עם זאת, ממשיכים לקבל קצבה מלאה בהתאם).

 

 

הערה: אין לעיתים התאמה בין הנכות שנקבעה ובין או הכושר לעבודה. לעיתים לאדם נכות גבוהה שאינה תפקודית לעבודת הנפגע ולפיכך לא תקבע לו אי כושר ולעיתים אף עם נכות נמוכה יחסית ייקבע לו אי כושר מלא (בדרך כלל כשיש מעורבות נפשית). קיימת עם זאת פסיקה כי ככל שאין התאמה בין אחוזי נכות גבוהים לאי כושר, על הביטוח הלאומי לנמק  מדוע אין לקבוע לנכה זכאות לאי כושר גבוה גם כן.

 

 

ככל שהתשובה חיובית בעניין הנכה – יוכל לקבל קצבת נכות כללית מלאה או חלקית בהתאם לשיעור אי הכושר שנקבע לו.

​

ערעור על אי קביעת נכות/ אי קביעת אי כושר מלא

 

ככל שהנכה אינו מרוצה מתשובת הועדה או מההחלטה בעניין אי כושרו לעבוד ביכולתו לערער על החלטת הועדה הרפואית או על ההחלטה בעניין אי הכושר.

 

הערה: הערעור הינו רפואי בשלב זה ובידי הנכה להמציא מסמכים רפואיים, חוות דעת וטיעונים רפואיים, אשר אם לא יצרפם בשלב זה כבר לא יוכל לצרפם בבית המשפט.

 

 

ערעור לבית הדין לעבודה:

 

על החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתן להגיש ערעור לבית הדין לעבודה תוך 60 ימים בשאלה משפטית בלבד (העדר נימוק, העדר זכות טיעון בועדה, חוסר התייחסות לחוות דעת או למסמך, טעות בסעיף הליקוי שצוטט וכיוצ"ב) . ככל שהערעור יתקבל יוחזר התיק בד"כ לאותה ועדה באותו הרכב על מנת שתבהיר את החלטה (לעיתים נדירות ניתן יהיה להחזיר התיק לועדה בהרכב שונה).

בית הדין לעבודה במקרה זה לא מתערב במחלוקות רפואיות וברור עם זאת, כי ככל שבפני הועדה הרפואית לעררים לא נטענו טענות כיאות, לא ניתן יהיה אף לערער לבית הדין בכדי שיחזיר השאלות הללו להבהרה לועדה.

 

ברור גם כי אף ערעור לבית הדין אשר ממילא מתקבל במשורה (ולעיתים אין טעם בהגשתו) מומלץ בחום כי ייעשה באמצעות ייצוג עו"ד העוסק בתחום כעו"ד אלדור-חורב.

 

שיעורי הקצבה:

 

שיעורי הקצבה משתנים מעת לעת בהתאם להצמדת הסכומים או בהתאם להסכמים שנחתמו עם אירגוני הנכים וכיוצ"ב.

נכון ל – 2020:

קצבת נכות בגין 75% או 100% אי כושר היא 3,321 ₪

קצבת נכות לדרגת אי כושר של 74% היא 2,274 ₪

קצבת נכות לדרגת אי כושר של 65% היא 2,027 ₪

קצבת נכות לדרגת אי כושר של 60% היא 1,908 ₪

 

תוספת תלויים:

בנוסף זכאי הנכה לתוספת תלויים עבור בן/בת זוג ככל שהכנסותיו נמוכות (נכון ל – 2020 – שכר חודשי של בן/בת הזוג 6,014 ₪ ברוטו) וכן תוספת תלויים עבור שני ילדים קטינים ראשונים.

אף תוספות אלו תהיינה חלקיות לעומת תוספת מלאה ובהתאמה לדרגת אי הכושר אשר נקבע לנכה.

 

הערה: ככל שלנכה הכנסות נוספות (כגון קצבת נכות או קצבת אובדן כושר עבודה, הכנסה מרכוש, רווחים מהשקעות וכיוצ"ב) תופחתנה הכנסות אלו מתוספת התלויים שמקבל הנכה ויכול כי לא יהיה זכאי לתוספת תלויים. הכנסות אלו לא תופחתנה עם זאת מקצבת הנכות הבסיסית.

​

בחירה בין קצבאות: עיניכן הרואות, כי גובה הקצבאות בנכות כללית אינן גבוהות והינן בבחינת מוצא אחרון סוציאלי לאנשים שנפגעו עד כדי חוסר יכולת לעבוד.

עם זאת וקודם להגשת תביעה כאמור כדאי לבדוק היטב האם אין גוף אחר אותו ניתן לתבוע בגין אותה פגיעה ממנו ניתן יהיה לקבל קצבאות וזכויות גבוהות יותר . יודגש כי לאחר שמוגשת תביעה נגד הביטוח הלאומי ואדם מקבל קצבאות, הרי שלאחר זמן מה הינו נחשב כמי "שבחר" בקצבאות אלו ונשללת ממנו הזכאות לקבל קצבה ממקור אחר !!

 

לדוגמא: ככל שהלום קרב קטטוני שאין בידו לעבוד יתבע את הביטוח הלאומי ויקבל קצבאות נכות כללית של 3,321 ₪ ממנה יאלץ לשלם עבור תרופות וטיפולים רפואיים, תשלל ממנו הזכאות לקבל קצבאות כנכה צה"ל אף אם הפגיעה נגרמה עקב שירותו הצבאי ואז ייאבד את הזכות לקבל קצבאות הגבוהות פי כמה ממשרד הבטחון, תגמולי מחוסר פרנסה, ליווי, טיפולים רפואיים, תרופות, חונכות, טיפול נפשי למשפחתו, נופש שנתי ועוד ועוד..

 

מהותי מאוד אפוא לדעת את מי לתבוע לאחר ייעוץ עם עו"ד העוסק במלוא תחומי נזקי הגוף כעו"ד אלדור-חורב.

 

תביעה חוזרת:

 

גם במקרה בו נדחתה תביעת הנכה לקבלת קצבת נכות כללית כולה או חלקה, בידי הנכה להגיש תביעה חוזרת לקבלת קצבת נכות כללית אם חלפו 6 חודשים מהקביעה האחרונה של הביטוח הלאומי בעניינו.

 

מי שחל שינוי משמעותי במצבו הרפואי או התעסוקתי באופן שמשפיע על אי כושרו לעבוד יכול לצרף מסמכים רפואיים מתאימים ולהבדק עוד קודם לחלוף 6 חודשים מהקביעה האחרונה.

 

מי שנדחה בשל הכנסות גבוהות שפחתו, רשאי להגיש תביעה חוזרת ללא המתנה.

 

מי שנקבעה לו דרגת אי כושר של 75% ומעלה זכאי לבקש בדיקה מחדש של אחוזי הנכות הרפואית בלבד אם חלפו 12 חודשים מהקביעה האחרונה בעניינו, רופא מוסמך של הביטוח הלאומי קבע כי חלה החמרה במצבו והוא אינו מאושפז במוסד רפואי (הדבר נעשה בדרך כלל על ידי נכים המשלמים מס הכנסה והמעוניינים להגיע לכדי 90% נכות רפואית המזכה אותם בפטור ממס הכנסה).