תביעות להכרה

​

טופס התביעה: 

הדרך לשם קבלת הזכויות מתחילה בהגשת תביעה ע"י הנפגע להכרה בחבלה או במחלה שארעו עקב שירותו הצבאי של הנפגע

לטופס התביעה יש לצרף את תצהיר חתום בפני עו"ד, אשר מהווה חלק בלתי נפרד ממנו ואשר צריך להיות מפורט וברור באשר לכל העובדות הרלבנטיות לפגיעה הספציפית הן מבחינת הארוע הנטען והן מבחינת התסמינים הרלבנטים לפגיעה. תצהיר זה הינו בגדר עדות בבית המשפט ומהווה "הודאת בעל דין" בהתאם לדיני הראיות ולפיכך מומלץ שלא לכתבו כלאחר יד או על ידי מי שאינו מתמחה בייצוג מול משרד הבטחון. יש לצרף דו"ח פציעה אם ישנו, שמות עדים ומסמכים רפואיים ולעיתים כדאי אף להמציא חוות דעת רפואית התומכת בקשר הסיבתי בין השירות לפגיעה/למחלה. מומלץ להגיש את התביעה בסיוע עו"ד העוסק בתחום, כעו"ד רות אלדור-חורב. 

חשוב להדגיש שאנשים בעלי רקע פגיעה נפשית חייבים יעוץ עו"ד בהגשת התביעה שכן סביר כי לא יקבלו מידע  ו/או מסמכים רפואיים הנדרשים לשם הגשתם עם התביעה מחשש שהאמור במסמכים אלו יחמיר את מצבם הנפשי (מדובר בחריג לחופש המידע בחוק זכויות החולה).

 

מועד הגשת התביעה: 

מומלץ להגיש את התביעה תוך שנה מיום השחרור, שאז יקבל הנכה תגמולים וזכויות ממועד השחרור ואילך. עם זאת, לפי החוק הזמן להגשת התביעה הינו תוך 3 שנים ממועד השחרור מהשירות אחרת תתיישן התביעה, אלא שאם תוגש התביעה לאחר שנה ממועד השחרור תתקבלנה הזכויות  והתגמולים מיום הגשת התביעה ולא קודם לכן.

בנסיבות אלו, הרי שאף אם חסר מסמך כלשהו מומלץ להגיש את התביעה תוך שנה ממועד השחרור ולהוסיף המסמך לאחר מכן. 

יצויין כי בפועל בהתאם לסעיף 32א לחוק הנכים, הרי שככל שהבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי "חבלה רשומה", דהיינו חבלה שנרשמה סמוך ליום הארוע שגרם לה ברשומות צה"ל או רשומות ציבוריות אחרות (כגון בדו"ח פציעה, מסמכים רפואיים, דו"ח חקירה וכיוצ"ב), הרי שברוב המקרים יאפשר משרד הבטחון להגיש התביעה גם שנים לאחר הפגיעה.  

 

לעיתים סבורים גם חיילים שנפגעו כי פגיעתם קלה ואין טעם בהליכים משפטיים והם אינם פונים בתביעה כאמור ושנים לאחר מכן הפגיעה מתפרצת בחוזקה (הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בבעיות נפשיות והלם קרב אשר גורמים חיצוניים המזכירים את הטראומה עלולים לגרום להתפרצותה מחדש). עליהם לדעת, כי ככל שקיים רישום ממועד הפגיעה, בידם יהיה להגיש את התביעה גם שנים לאחר מכן.

 

מומלץ עם זאת להגיש התביעה מוקדם ככל האפשר ובמיוחד שעה שיש צורך במקרים רבים בעדים לארוע אשר ודאי כי לא יזכרו הנסיבות שנים לאחר מכן! בנוסף לא יהיה בידי משרד הבטחון לטעון כי הנזק לנכה נגרם מאז שחרורו ועד למועד התביעה וללא קשר לשירותו הצבאי.

בנוסף ונוכח שינויי החקיקה מעת לעת (כגון לדוגמא החרגת תביעות של אנשי קבע), מומלץ להגיש התביעה מוקדם ככל האפשר וסמוך לשחרור ולו בכדי למנוע שלילת זכויות בחקיקה לאחר מכן. 

 

בחינת התביעה על ידי קצין התגמולים 

לאחר איסוף חומר רפואי, פרטי עדים וחקירתם על ידי קצין התגמולים, תועבר התביעה לרופא מטעם קצין התגמולים אשר מומחיותו בתחום הפגיעה, אשר יבדוק את התובע. לאחר מכן תנתן החלטת קצין התגמולים בשאלה אם האירוע הנטען התרחש במסגרת שירותו הצבאי של הנפגע והאם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה המדוברת לשירותו הצבאי או תנאי שירותו של התובע שגרם להיווצרות המחלה או התפרצותה. 

 

החלטת קצין התגמולים בתביעה: 

 

ככל שקצין התגמולים לא יקבל את התביעה בחלקה/במלואה, בידי התובע להגיש תוך 30 ימים תביעה לועדת ערעורים על קצין התגמולים בבית משפט השלום בהרכב של שופט ושני רופאים, שם תדון הועדה בשאלות שבמחלוקת – בין אם בנוגע לעצם קרות הארוע, הקשר הסיבתי בינו לשירות הצבאי והקשר הסיבתי הרפואי בין הפגיעה לתנאי השירות.

מדובר בתביעה לכל דבר כנגד משרד הבטחון כנתבע בתיק (המיוצג על ידי עו"ד) לה יש לצרף תצהירים וחוות דעת מומחים. כמו כן הרי שיש צורך בניהול משפט בבית המשפט לאחר מכן, תוך חקירת עדים ומומחים רפואיים, כתיבת כתבי בי דין לבית המשפט וכיוצ"ב והתמודדות עם שאלות משפטיות, ראייתיות ורפואיות כנגד המדינה. 

נוכח מורכבות העניין מומלץ ייצוג בהליכים זה ע"י עו"ד העוסק בתחום בשלב זה, כעו"ד רות אלדור-חורב. 

 

על החלטת ועדת הערעורים ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי ולעיתים נדירות מאוד ניתן יהיה לנהל הליך ערעור נוסף בבית המשפט העליון. 

 

ככל שהתביעה תתקבל (בועדת הערעורים שבבית משפט השלום או בבית המשפט המחוזי או בבית המשפט העליון), יוחזר התיק לקצין התגמולים לשם הפנייתו לועדות רפואיות לקביעת דרגת נכות.

יצויין כי ככל שהארוע ו/או הקשר הסיבתי שבין השירות לפגיעה לא הוכר והנכה לא יערער לועדת הערעורים ולבית המשפט לאחר מכן, הרי שבד"כ תסגר הדלת בפניו בכל הנוגע להכרת הפגיעה  על הזכויות הנובעות מכך ולזכות להגיש אף תביעה להחמרת מצב בעתיד, ככל שמצבו יחמיר.

חריג לכלל זה: ככל שתהיה בעתיד "ראיה חדשה" אשר לא עמדה בפני משרד הבטחון בעת דחיית התביעה, ניתן יהיה להגיש תביעה מחדש. נוכח מורכבות העניין עם זאת, מומלץ לפנות לייצוג עו"ד כעו"ד רות אלדור-חורב בתביעות אלו. 

יצויין גם כי בעקבות פסק דין תקדימי שהשיגה עו"ד רות אלדור-חורב ללקוח, הרי שאף כאשר משתנה הלכה בבית משפט ובאופן שנכים זכאים לזכויות אשר לא היו זכאים להם קודם לכן, יוכלו אף נכים אשר נדחו בהליכים משפטיים קודם לכן, להגיש תביעה מחודשת בנדון ללא טענה ל"פסק דין חלוט" אשר מונע מהם להגיש התביעה מחדש.