תביעות ביטוח

אנשים לא יודעים, אולם יש דרכים רבות להתמודד עם טענה זו: 
 

1. לעיתים חברת הביטוח שואלת בהצהרת הבריאות שאלה גורפת הכורכת עניינים שונים בלי אבחנה ביניהם. במקרה כזה, מבחינת פרשנות הפוליסה ילכו לטובת המבוטח ככל שיכול שהתבלבל בתשובה עקב כך.
    

2. לעיתים ניתן להוכיח שחברת הביטוח ידעה את המצב הרפואי לאשורו או שהיא זו שגרמה לכך שהתשובה באשר לעבר הרפואי היתה לא מלאה וכנה. יצויין כי סוכן הביטוח נחשב כשלוח של חברת הביטוח בעת עריכת החוזה ולפיכך ידיעתו היא ידיעת חברת הביטוח.
    

3. יובהר כי לפי החוק, חברת הביטוח לא זכאית לטעון את הטענה לפיה לו היתה יודעת על מצבו הרפואי האמיתי של המבוטח קודם לביטוח, אשר לא גולה לה על ידו, לא היתה מבטחת אותו, אם עברו 3 שנים ממועד כריתת חוזה הביטוח והיא לא בטלה את הפוליסה בתקופה זו. לחברות הביטוח האמצעים לברר מה מצבו הרפואי של האדם, הן מקבלות כתב ויתור על סודיות רפואית ויכולות לעשות זאת, אבל פונות לבדיקה רק לאחר מקרה הביטוח.
   ההגנה של טענה לבטלות הפוליסה בהעדר גילוי נאות אם חלפו 3 שנים תוכל להתקבל רק אם חברת הביטוח תטען במכתב הדחייה שבעת שהמבוטח התקבל לביטוח הסתיר את עברו הרפואי בכוונת מרמה ותוכיח זאת.
    

4. אם קרה מקרה הביטוח לפני שחברת הביטוח גילתה את מצבו הרפואי אשר לדעתה מסייג את מצבו ולא ביטלה את הפוליסה תהיה בכל זאת חברת הביטוח חייבת בדמי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי שהוא כיחס בין דמי הביטוח שהיו משולמים לפי המצב האמיתו לבין דמי הביטוח המוסכמים והיא פטורה רק אם תוכיח כי התשובה ניתנה בכוונת מרמה או כי אף מבטח לא היה מתקשר עם המבוטח באותו חוזה. במקרה כזה יש לנהל את התיק מבחינה חיתומית.
    

בכל מקרה הרי שלעיתים טוענות חברות הביטוח כי מבוטח לא גילה להן על בעיה רפואית כשהצטרף לפוליסה, למרות שלא זו הבעיה שגרמה לארוע הביטוח. בהתאם לחוק, חברת הביטוח לא יכולה לטעון כי היא רשאית לבטל את הפוליסה אם הבעיה הרפואית לא השפיעה על מקרה הביטוח. אם זאת גם פה קיים סייג המרמה.

​​